משפחה

הסכם ידועים בציבור

כיום ישנם מערכות רבות ומגוונות של חיי זוגיות ארוכי טווח החל מזוגות נשואים אשר בחרו להתקשר בברית הנישואין ועד לזוגות אשר בחרו יחדיו לחיות זה עם זו ללא נישואין בין אם מדובר על מערכת יחסים ארוכת טווח או קצרת טווח אך מנהלים משק בית משותף אשר מקנה לזוגות אלו מערכת של זכויות וחובות כלכליות, משפחתיות, רכושיות. כגון: דמי פיצויים משקמים אשר הינם למעשה התחליף הדומה למזונות אישה הזכאית למי שנישאה בברית הנישואין, דיני ירושה ובלבד כי אין צוואה קיומית ותקפה המשנה את זכויות הידועים בציבור, זכויות פנסיוניות ורכושיות כגון רכב, דירה, מקרקעין ובלבד כי הוכחה חזקת השיתוף ואין כל הסכם ממון המפריד ומבדיל את כוונת השיתוף.

חשוב להדגיש כי פעמים רבות זוגות החיים יחדיו ללא ברית הנישואין אינם עורכים הסכם ידועים בציבור אשר מאבחן ומעגן היטב את זכויות וחובות הצדדים ומוביל למצב בו הצדדים עשויים להיכנס למערבולת רגשית יצרית ומשפטית בעת קרות הפרידה בו כל צד דורש ממשנהו זכויות למינהם והצד השני מתנגד ובמקרים קשים יותר בעת פטירה בו המנוח לא ערך צוואה כלל מתעוררת מחלוקת על זכויות האישה להגדרתה כבת זוגו אשתו היורשת ובפרט כי מדובר על זוגות ידועים בציבור המערכת יחסים שניה כאשר אחד מן הצדדים הינו הורה לילדים.
על כן הסכם ידועים בציבור בא להסדיר את הזכויות מול החובות של הצדדים הן בעת חייהם המשותפים ובמיוחד במועד הקרע/ הפרידה ובכך למנוע הליכים משפטיים ועלויות כספיות מיותרות.

עוד חשוב לציין כי חוק יחסי הממון אינו חל על הסכם ידועים בציבור, עם זאת ידועים בציבור רשאים לקבוע ולעגן את זכויותיהם וחובותיהם בהתאם להוראת חוק יחסי ממון אם כי זו אינה חובתם כלל.

הסכם ממון
הסכם ממון הינו הסכם החל על זוגות נשואים אשר נישאו בנישואים אזרחיים ו/או כדת משה וישראל החל מיום 1.1.1971 ועד הלום וכן גם על זוגות ידועים בציבור אשר מתכוננים לקראת חתונתם הקרבה בתוך כמספר חודשים
הסכם הממון מטרתו לעגן את ענייני הרכוש בין הצדדים ולהבטיח כי בעת קרות הפרידה, אשר מועדה יקבע ע"י הצדדים או בהסכם הממון לכשעצמו או בהתאם למועדי הקרע הקבועים בחוק יחסי הממון , את חלוקת הרכוש, הזכויות הכלכליות, הזכויות הפנסיוניות וגם בעת פטירה אך עם זאת יש להדגיש ביתר שאת כי אין באמור בהסכם זה לגבור על זכויות דיני הירושה או על צוואה.
על כן לשם עריכת הסכם ממון יש לערוך הסכם יעיל ומקיף את מלוא הסוגיות המשפטיות להסדרת זכויות הצדדים לרבות מנגנונים שונים לאכיפת הסכם הממון בדומה להסכמי הגירושין אשר גם בהסכמי הגירושין ישנם מנגנונים לייעול וביצוע הסכם הגירושין.
חשוב לדעת כי זוגות נשואים רבים סומכים על חוק יחסי ממון אשר לכאורה בא להגן , להסדיר ולבדל בין הצדדים את ענייני הרכוש המופרדים אחרי נישואיהן אך עם זאת ביתר הרכוש הלא מפורט בחוק אין כל הפרדה כך למשל, מטלטלין, דירות, קרקעות אשר נרכשו לאחר נישואי הצדדים אשר חלוקת הרכוש ביניהם מתבצעת באופן שווה לשתי מחיצות – וזאת פעמים רבות בניגוד לרצון ולהסכמת הצדדים
הסכם ממון נועד לתת תחושה של יציבות ,בטיחות והגנה על האינטרסים הכלכליים של בן/בת הזוג למשך תקופת נישואיהם בהווה והן לעתיד אם כי ישנם זוגות המבקשים גם הכנסת פרק המיועד למועד קרות הפרידה/הגירושין .

הסכם גירושין
הינו הסכם הנועד לייצר פיתרון הנוח עבור שני הצדדים ככל הניתן אשר ביצועו הלכה למעשה חל עם מועד הפרידה בו מוסדרים הליכי חלוקת הרכוש, מזונות, משמורות קטינים, משמורת אישה, חינוך הילדים וכן מנגנוני אכיפה לביצוע הוראות ההסכם ככל אשר תתגלע מחלוקת בין הצדדים וכל זאת מתוך מטרה למניעת תביעות גירושין של אחד הצדדים כנגד משנהו או בהגשת תביעות הדדיות זה לזו ובכך למנוע עלויות כספיות רבות ועוגמת נפש רבה הן לצדדים והן לכל מעגל הקרובים המעורבים בתביעות.
תביעת שלום בית ולחילופין גירושין
בית הדין הרבני הינו בעל הסמכות הייחודית הדן בתביעת שלום בית ולחילופין גירושין .

תביעת גירושין - כאשר בני זוג החליטו להתגרש, עליהם לעבור מספר הליכים משפטיים הכוללים בתוכם: סידור הגט, חלוקת הרכוש המשותף, משמורת ומזונות קטינים, אחזקת מדור ומדור וכן הסדרת חינוך הקטינים.
• סידור הגט – התרת הגט הינה בעבור זוגות אשר נישאו כדת משה וישראל וגם זוגות אשר היתחתנו בנישואים אזרחיים המחוייבים לא רק להסדיר את הגט במדינה הזרה בו כרתו את ברית הנישואין אלא גם לעבור דרך היכלח בית הדין הרבני להסדרת הגט.
• רכוש - הרכוש המשותף אשר צברו בני הזוג בתקופת נישואיהם, יעמוד עתה לחלוקה, במסגרת הליך הגירושין. המונח רכוש משותף מתייחס קודם כל לרכוש אשר נקנה לאחר שבני הזוג נישאו. אולם, חשוב לדעת כי גם רכוש אשר אחד מן הצדדים קיבל או רכש טרם החתונה, יכול להיחשב לרכוש משותף אם תוכח בו כוונת שיתוף. מטבע הדברים, סוגיה זו מהווה מקור למחלוקת רבה בין הצדדים בשל השלכותיה על אורח חייהם של בני הזוג לאחר הפרידה ומכאן גם חשיבותו של הייצוג המשפטי בתביעת גירושין על מנת שכל אחד מן הצדדים יוכל לשמור על האינטרס הכלכלי שלו.
• מזונות קטינים – קטין זכאי למזונות מהוריו כאשר ברוב המקרים תביעת המזונות מוגשת ע"י אחד ההורים ובמקרים מסוימים גם ע"י הקטין עצמו נגד הוריו. בקביעת המזונות ילקחו בחשבון פרמטרים שונים, לרבות גיל הילדים, צרכיהם הבסיסיים והמיוחדים, הכנסות ההורים מעבודתם ומרכוש וניסיון ליצירת מצב מאוזן, ככל שניתן, בין הצדדים לאחר ששולמו דמי המזונות. כיום ההלכה החדשה הינה כי לצורך בחינת מזונות קטינים יש לבחון מספר פרמטרים יחדיו הכוללים: גיל הקטין, מבחן הכנסות בני הזוג, סך צרכיו האישיים של הקטין, מבחו שהות הקטין אצל כל אחד מן ההורים ובהתאם לכך יקבע גובה המזונות לכל קטין וגובה אחזקת המדור עבור הילדים. קטין עד גיל 6 – מזונות יחולו על הגבר במלואם מגיל 6-18 בהתאם לפרמטרים האמורים המצויינים לעיל גיל 18- 21 הפחתה ל 1/3 מזונות מסך הנקבע לגיל 18-21. חשוב להדגיש כי בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני לא בהכרח יפעלו בהתאם למבחנים המקובלים בפסיקה ולעיתים אף עשויים לסטות מההלכה המקובלת.
• משמורת והסדרי ראיה אצל מרבית הזוגות המתגרשים, יעברו הילדים עם הפרידה, אל חזקתה של האם ולאב נקבעים הסדרי ראייה, מועדים קבועים בהם יפגוש את ילדיו וזאת בשל חזקת הגיל הרך הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יעברו באופן אוטומטי לחזקת האם בעת גירושין, אלא אם הושגה הסכמה אחרת בין ההורים.אפשרות אחרת של הסדר משמורת אשר הופך לנפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, הוא משמורת משותפת, אז אין הורה אחד משמורן, אלא ההורים חולקים את החזקה על הילדים שווה בשווה.
• מזונות אישה - הכלל הבסיסי ביותר לקבלת מזונות אישה בזוג יהודים שהתחתנו כדת משה וישראל: אישה נשואה זכאית לקבלת מזונות אישה מבעלה בסכום אשר מאפשר לה לשמור על הרמת רמת אליה הורגלה היא במשך כל תקופת נישואיהם וחייכם המשותפים, הכלל הוא "עולה עימו ואינה יורדת". מזונות אישה ינתנו בהתאם לשלושה פרמטרים: מבחן ההכנסות של הבעל, צרכיה האישיים של האישה, הכנסותיה האישיות של האישה. ההלכה הפסוקה היא כי האישה אינה מחויבת לעבוד במהלך נישואיה כדי לדרוש מבן הזוג בעת פרידה תשלום עבור מזונותיה אך עם זאת וככל אשר הינה עובדת הרי כי לקביעת גובה מזונותיה יש לנכות את הכנסתה האישית מסך צרכיה. חשוב להדגיש כי מזונות האישה אינם מזונות הקטינים ויש לבצע אבחנה ביניהם וישנם מקרים בהם נשללת מן האישה הזכות לדרוש מזונותיה וגם אף כתובתה לאור העילות בהלכה.
תביעה לשלום בית
תביעה לשלום בית או הסכם לשלום בית בעל יתרון גדול לשמירה על התא המשפחתי, טיב הקשר בין הצדדים ובכך נמנע פירוד התא המשפחתי אשר הינו בעל השלכות פסיכולוגיות ריגשיות על בני הזוג והן על הילדים המעורבים בעל כורכם בסערה יצרית בין בני הזוג.
חשוב לציין כי אסטרטגיה זו הינה בעלת יתרון גדול לצדדים המעוניינים בנפש חפצה לשמור על התא המשפחתי ומאמינים כי יש עוד סיכוי לנישואיהן וכי וככל אשר ניסיון זה לא צלח אזי ניתן לבקש כבר בעת הגשת תביעה לשלום בית כי ככל אשר התביעה תידחה על ידי בן הזוג יש להכירה כתביעת גירושין ובכך גם לזכות בו בעת בחיסכון בעלויות כספיות, ביזבוז זמן ושמירה על מלוא הסעדים אשר נכרכו בתביעת הגירשין: מזונות אישה, מדור, מזונות קטינים ( ככל אשר הובאה הסכמה או אין התנגדות מצד בן הזוג לכריכת מזונות קטינים לתביעת הגירושין).


תביעת כתובה
בית הדין הרבני הינו בעל הסמכות הייחודית להגשת תביעה לכתובת אישה ובלבד כי האישה זכאית כדת משה וישראל לקבלת הכתובה המבטיחה את ביטחונה הכלכלי לאחר פטירת הבעל, בו הינה דורשת את כתובתה מעיזבון הבעל או בעת בו הבעל רוצה להתגרש מאשתו ובלבד כי אשמת הבעל ולא האישה הינו הגורם לתביעת הגירושין .
הכתובה ככל אשר אינה מצויה בידי האישה הרי כי ניתן לאתרה ברבנות ולדרוש את מימושה הכתובה היא למעשה הסכם חתום והוא מסמך משפטי בו מתחייב הבעל בפני האישה לדאוג לה לכל צרכיה.
מרבית הזוגות העומדים בפני גירושין אינם ערים לכך כי הכתובה הנה חוזה לכל דבר ועניין. משום כך, לרוב, האישה אינה מודעת לכך כי באפשרותה לתבוע את כתובתה ואילו הבעל יכול להיות מחויב בה.
חשוב לציין כי חלק מהליכי התביעה לאיזון משאבים בין הצדדים או במסגרת הכנת הסכם ממון ו/או גירושין הצדדים רשאים להסכים על ויתור כתובת האישה כקיזוז ותמורה לחובה של האישה כלפי בעלה.
אלא מאי ישנם מקרים בו האישה עשויה לאבד את כתובתה ואף את מזונותיה כמפורט להלן:
בהתאם להלכה הדתית: אישה מורדת, עוברת על הדת, מעשה מכוער, מום או פגם המונע את קיום יחסי הישות ומסגרת הנישואין, עקרות, פסול בכתובה, עזיבת האישה את הבית כאשר אין זאת באשמת הבעל,בוגדת . סכום הכתובה מצוין בשטר הכתובה.
בקשה ליישוב סכסוכים וגישור/ מרוץ הסמכויות
מאז חודש יולי 2016, אז נכנס לתוקפו חוק הגישור (ובשמו המלא חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014) כל הליך גירושין בישראל נפתח בהליך של גישור. כלומר, בני הזוג מנועים מלהגיש תביעת גירושין בסוגיות שמנינו לעיל, אלא לאחר שקיימו מספר פגישות גישור באמצעות יחידות הסיוע של בתי המשפט או בית הדין הרבני.
המטרה הנה להביא את בני הזוג לכדי הסכמות בסוגיות הגירושין השונות ולהימנע מניהול מאבק משפטי המהווה עול כלכלי ורגשי על בני הזוג. על כן, רק כאשר ניסיונות הגישור לא צלחו, נפתחת בפני הצדדים האפשרות לפנות לערכאות להגשת תביעות הגירושין.
חשוב להדגיש, כי בן הזוג אשר פתח בהליך יישוב הסיכסוך הוא זה אשר בעל הזכות הראשונית לקביעת הסמכות המשפטית אשר תידון בסוגיות אשר צוינו לעיל, אך עליו לעמוד בתנאים הקבועים בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, קרי: אי הגשת תביעה בטרם פג תוקפה של "עיכוב ההליכים" 60 יום עם אופצית הארכה 15 יום", הגעה לפגישות המהות, בקשה למתן החלטת בית המשפט או בית הדין הרבני כי הליך יישוב הסכסוכים מוצה כדין.

אלימות במשפחה
כל התעללות בתוך המשפחה, אם פיזית, אם ריגשית, אם כלכלית ואם מינית, מוגדרת כאלימות במשפחה. החוק לאלימות משפחה, חוק העונשין וצווי ההגנה לנפגעי עבירה הינם הכלים המשפטיים, העומדים לרשות הנפגע, בין אם מדובר על בקשת קטין להגנה כנגד הוריו או בין אם עסקינן בהגנה על בן הזוג מפני בן זוגו או או הגנת ההורה מפני בגיר, לרבות נקיטה בהליכים משפטיים הן בהיבט הפלילי והן בהיבט האזרחי, כל מקרה לגופו הוא.
• סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע כי תקיפה של בן זוג או בן משפחה הינה עבירה פלילית אשר העונש עליה חמור יותר מתקיפה "רגילה" ובצידה עונש מאסר מקסימלי של 4 שנים, וכאשר המדובר באלימות שגרמה לחבלות העונש המקסימלי עומד על 6 שנות מאסר – סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
• צו למניעת אלימות במשפחה הכולל בו:
איסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה הדירה (גם אם הדירה בבעלותו או שהוא משכיר אותה).
איסור להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום.
איסור לעשות פעולות או דברים שימנעו מבן המשפחה להשתמש בנכס ששייך לו (גם אם לאדם שנגדו הוצא הצו יש בעלות מסוימת על הנכס).
איסור להחזיק או לשאת נשק (כולל נשק שניתן מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה) ואם לאדם שנגדו ניתן הצו יש נשק, בית המשפט יורה להחרים אותו מיד.
להפקיד ערובה (כסף מזומן או חתימה על התחייבות כספית) כדי להבטיח את קיומם של תנאי והוראות הצו. במקרה של הפרה של תנאי והוראות הצו, באופן מלא או חלקי, יהיה ניתן לממש את הערובה ולחלט את הכספים.
• צו למניעת הטרדה מאיימת - מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי נסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית.עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת.הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושות איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה.